שופט בית המשפט העליון, ד"ר יורם דנציגר, הורה הבוקר (ג') לממשלה ולכנסת למנות נציגים לוועדה לבחירת דיינים כדי שזו תמנה 30 דיינים חדשים החסרים במערכת בתי הדין הרבניים ומנכ"ל קבוע. ההוראה ניתנה במסגרת עתירה לבג"ץ שהגישה 'התנועה למדינה יהודית', לפני שמונה חודשים, נגד אוזלת היד של שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני.

"לנוכח הזמן הרב שחלף מאז הגשת העתירה וכן הזמן שחלף מאז הושבעו הכנסת והממשלה, ובהתחשב בצורך החיוני במינוי דיינים ומנהל קבוע למערכת בתי הדין הרבניים, עליו אין חולק", קבע השופט דנציגר, "נראה שיש לקדם את הסוגיות שעל הפרק באופן ממשי ובמהירות הראויה". על פרקליטות המדינה לשוב ולעדכן את בג"ץ על התפתחויות בסוגיות מינויים של דיינים ומנכ"ל עד ליום 19.7.2015.

החלטת בג"ץ ניתנה בבקשה שהגיש עו"ד אורי ישראל פז, להורות לממשלה ולכנסת למנות את נציגיהם לוועדה לבחירת דיינים, כדי שחבריה יוכלו למנות עשרות דיינים חדשים: 23 דיינים לבתי דין אזוריים ושבעה דיינים לבית הדין הרבני הגדול לערעורים.

בבקשה של התנועה לבג"ץ נטען, בין השאר, כי לנוכח קריסת המערכות של בתי הדין הרבניים יש למנות לאלתר דיינים ומנכ"ל קבוע. הרכב חברי הוועדה למינוי דיינים עומד כיום על שמונה חברים מכהנים, שזה מעל הקוורום החוקי של שישה חברים (כולל הרבנים הראשיים). משרד המשפטים טען בהודעת העדכון לבג"ץ כי "ראוי להמתין להשלמת מינוי חברי הוועדה החסרים בטרם ימונו דיינים חדשים". אך התנועה טענה מנגד כי בשעה שהחוק קבע כי די בקוורום של שישה חברים בוועדה לבחירת דיינים כדי לשקף ולייצג את הקבוצות השונות באוכלוסייה, משרד המשפטים אינו מוסמך להימנע או למנוע את כינוס הוועדה כדי למנות דיינים חדשים ומנכ"ל קבוע. והדברים נכונים שבעתיים בנסיבות הקשות שבהן נמצאת מערכת בתי הדין הרבניים בימים אלה: נסיבות של שיתוק וקריסת מערכות קולוסלית.

עוד נטען לפני בג"ץ כי למרות שעברו מספר חודשים מאז כינון הממשלה הנוכחית ומאז השבעת הכנסת הנוכחית, הן ראש הממשלה בנימין נתניהו והן יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין נמנעים למנות את נציגי הממשלה והכנסת כחברים בוועדה למינוי דיינים. בג"ץ התבקש על ידי התנועה למדינה יהודית להורות להם למנות את נציגיהם ללא דיחוי נוסף. ואכן, השופט דנציגר נענה לבקשה בכך שקיבל את הטענה כי מחובת הרשויות לפעול "במהירות הראויה", כהוראת החוק ופסיקת בג"ץ.

התנועה למדינה יהודית מלינה לבג"ץ על מצבם העגום של בתי הדין הרבניים עד כי בתקופה האחרונה החליט הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, לסגור את שערי בית הדין הרבני הגדול לערעורים משהחליט במאות בקשות לקביעת דיון, כי "לצערי בשלב זה המזכירות לא קובעת מועד דיון בשל מחסור חמור בדיינים", וכי "כל עוד לא יתמנו דיינים חדשים לביה"ד הגדול… לא ניתן לקבוע מועד לדיון. אני מצר על עוגמת הנפש ועל עינוי הדין הנגרם לצדדים".

בהודעת העדכון שהוגשה לבג"ץ, מטעמה של שרת המשפטים איילת שקד והוועדה למינוי דיינים, היתה התעלמות מכוונת מהעובדה כי שערי בית הדין הרבני הגדול נעולים ולא ניתן לקבוע דיונים – למרות שהשופט דנציגר הורה מפורשות למשרד המשפטים לפני כשלוש שבועות להתייחס לטענה זו, המצביעה על החמרה במצב העומס הבלתי נסבל על הדיינים המכהנים במערכת תוך פגיעה בציבור המתדיינים.

עו"ד אורי ישראל פז, ראש מחלקת ליטיגציה ב'תנועה למדינה יהודית', תמה "האם היה מתאפשר מצב דומה של קריסת מערכות קולוסלית לזה שבו שרויה כיום מערכת בתי הדין הרבניים, ולו ליום אחד(!) במשכנה המפואר של מערכת בתי המשפט: ללא מנכ"ל מכהן שעומד בראשה של מערכת המתוקצבת מהקופה הציבורית בסך של 175 מיליון שקל בשנה, כאשר 72% מהשופטים בערכאת הערעור העליונה יתומים מיושב על מדין מזה שמונה שנים, וללא איוש של 30% ממכסת השופטים המכהנים במערכת כלל ארצית?! אין מנוס מהמסקנה שיש גורמים המעוניינים להחליש את מערכת בתי הדין ולא אכפת להם מהציבור הרחב הנזקק לשירותיהם של בתי הדין הרבניים בעניינים אישיים שהם בגדרי דיני נפשות. אנו ב'תנועה למדינה יהודית' נמשיך לעמוד על המשמר ונייצג את האינטרס הציבורי בתפקוד הראוי של מערכת השיפוט של הדיינות כחלק מזהותה היהודית של מדינת ישראל".